הלכות חפץ חיים
הלכה 110 / 215

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף י"א י"ב

וזה רק כשהסימנים ברורים ממש: שהם קשורים ישירות לסיפור עצמו, וגם הוא ראה אותם בעצמו. אבל אם הם רחוקים מהסיפור עצמו ורק קשורים אליו קצת, או שהוא לא ראה אותם בעצמו – אין בהם שום תועלת, ואסור להאמין.

ואפילו סימנים ברורים ממש מועילים רק כדי שיהיה מותר לו עצמו להאמין למה שמספרים. אבל הם לא מתירים ללכת ולספר לאנשים אחרים – זה אסור. כי אפילו אם הוא עצמו ראה דבר רע אצל חברו, אסור לו ללכת ולספר. ובשום אופן אסור, בגלל ההיתר של "דברים הניכרים", לגרום לאדם שסיפרו עליו הפסד כספי או להכות אותו.