הלכות חפץ חיים
הלכה 14 / 215

הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, ו

גם המספר וגם המקבל עוברים על האיסור "לא תחללו את שם קדשי" (ויקרא כב, לב).

בלשון הרע אין תאווה או הנאה גופנית שגורמת ליצר להתגבר על האדם. לכן העוון הזה נחשב כמו מרד – זריקת עול מלכות שמיים בלי סיבה. ובזה הוא מחלל את שם ה'.

כל זה אפילו אצל יהודי רגיל. ובמיוחד אם הוא אדם חשוב, שכולם מסתכלים על המעשים שלו – בוודאי שם ה' מתחלל בגלל זה. ובטח אם העבירה נעשתה ברבים – החטא גדול מאוד, וזה נקרא "חילול השם ברבים".