הלכות חפץ חיים
הלכה 168 / 215

הלכות רכילות, כלל ה', סעיף א'

כמו שאסור מהתורה לקבל לשון הרע, כך אסור לקבל רכילות. כלומר: אסור להאמין בלב שמה שסיפרו לו נכון – שפלוני עשה לו כך, או שפלוני אמר עליו כך. מי שמקבל רכילות עובר על איסור מהתורה: "לא תשא שמע שוא", מלבד שאר האיסורים ומצוות העשה שפורטו בפתיחה.

אמרו חכמינו: "שלושה לשון הרע הורגתן: האומרו, המקבלו, ומי שנאמר עליו". כי אם האדם שדיברו עליו מאמין לרכילות – גם הוא חוטא בקבלת לשון הרע. ועוד אמרו: "והמקבלו יותר מן האומרו".

ועוד אמרו חכמינו שכל מי שמספר לשון הרע ומי שמקבל לשון הרע, ראוי לזרוק אותו לכלבים. שנאמר: "לא תשא שמע שוא", ומיד לפני כן נאמר: "לכלב תשליכון אותו".