הלכות חפץ חייםהלכות רכילות, כלל ה', סעיף ה'
מכאן אפשר להבין כמה רע המנהג של אנשים שתמיד מבררים אצל חבריהם מה פלוני אמר עליהם – גם כשאין לבירור שום תועלת מעשית. וכשלא רוצים לגלות להם, הם לוחצים הרבה עד שמגלים. וכשמספרים להם שדיברו עליהם רע, הם מקבלים את זה כאמת גמורה, ומתחילים לשנוא את מי שדיבר. מהמנהג הרע הזה יוצאים הרבה קלקולים, והרבה איסורים ומצוות עשה נפגעות.
כי איסור קבלת לשון הרע ורכילות קיים גם כשמישהו מספר להם משהו שנוגע לעתיד: אסור להאמין, מותר רק לחשוש. וכשזה לא נוגע לעתיד – אסור אפילו לשמוע.
ובטח ובטח שאסור לעמוד וללחוץ על חבר שיספר, עד שהוא נכשל באיסור סיפור רכילות, והשומע נכשל באיסור קבלת רכילות. לכן צריך מאוד להתרחק מהמנהג הרע הזה – אלא אם כן ברור לו שיש כאן תועלת, כדי להישמר מפלוני בעתיד.