הלכות חפץ חיים
הלכה 101 / 215

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ב'

אין שום היתר להאמין ללשון הרע – גם אם המספר אמר את הדברים מול האדם שדיבר עליו. כי לא שמענו שום אישור מהאדם עצמו. ובטח שאין להאמין אם המספר רק טוען "אמרתי לו את זה בפנים".

ואפילו אם האדם שדיברו עליו היה שם ושתק – אי אפשר להוכיח מזה שהסיפור נכון. גם אם הוא בדרך כלל לא שותק, ודווקא הפעם שתק – אולי הוא התגבר על הטבע שלו והחליט לא להיכנס לריב. או שראה שלא משנה כמה יכחיש, לא יאמינו לו.

לכן אסור להסיק מהשתיקה שלו שהסיפור נכון.