הלכות חפץ חיים
הלכה 200 / 215

הלכות רכילות, כלל ט', סעיף י'

כיוון שקל מאוד להיכשל באיסור לשון הרע ורכילות, נתאר כמה מקרים ונסביר אותם בהרחבה, כדי שהקורא הנבון יוכל ללמוד מהם על מקרים דומים.

אבל כדי שהקורא לא יתעייף מהאורך, אכתוב כאן מקרה אחד, ובעזרת ה' מקרים נוספים יבואו בסוף הספר.

המקרה: אדם רואה שמישהו נכנס לקנות בחנות מסוימת. הוא יודע שהקונה הוא אדם תמים, שלא מזהה תרגילים של אנשים ערמומיים. והוא מכיר את בעל החנות, שכל מה שהוא רוצה זה למצוא קונה כזה ולרמות אותו – בסחורה, במידות או במשקל. במקרה כזה צריך לספר לקונה על החנות ולהזהיר אותו לא להיכנס – גם אם הוא כבר סגר עסקה עם בעל החנות.

ובטח שאם רואים בבירור שמישהו מנסה לרמות את חברו – בסחורה, במידות ובמשקלות או במחיר – בוודאי צריך להגיד לו, כדי שלא ייפול בפח. אבל צריך להקפיד שיתקיימו כל התנאים שנכתבו למעלה בסעיף ב'.