הלכות חפץ חיים
הלכה 45 / 215

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ו'

גם אם ההקפדה לא לדבר רע על יהודים (ולא לדבר שאר דיבורים אסורים) תגרום לו הפסד גדול בפרנסה – עדיין אסור לו לדבר לשון הרע.

למשל: הוא עובד אצל אנשים שאין להם יראת שמיים, והם מפטרים את מי שלא מדבר לשון הרע כמוהם, וכך לא תהיה לו פרנסה למשפחה. גם אז זה אסור.

זה כמו כל איסור אחר בתורה: אדם חייב לוותר על כל מה שיש לו, ובלבד שלא יעבור עליו.