הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ד
כל ההיתר לספר דבר שסופר מול שלושה הוא רק לאחד משלושת האנשים ששמעו. אבל מי ששמע את הסיפור מאחד מהם – אסור לו לספר הלאה, אלא אם כן הסיפור כבר התפרסם בכל מקרה לכל העולם.
ובוודאי שאם הוא לא יודע בעצמו אם הסיפור נכון – אסור לו להאמין למי שאמר לו שהסיפור נאמר מול שלושה.
ואפילו אם הוא יודע שראובן סיפר דבר גנאי על שמעון, אבל לא ידוע לו אם זה היה מול שלושה או לא – אסור לו לספר. כי יש חשש שזה לא סופר מול שלושה, ולא עתיד להתגלות.