הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ג, סעיף ד
איסור לשון הרע קיים גם אם בזמן הסיפור לא מזכירים במפורש על מי מדובר, אלא מספרים סתם, ומתוך הסיפור השומע מבין על מי מדובר – גם זה לשון הרע.
ויותר מזה: אפילו אם בסיפור עצמו לא היה גנאי בכלל, אבל בעקבות הדברים נגרם גנאי או בושה לאדם אחר, והמספר התכוון לזה בערמומיות – גם זה לשון הרע. חכמינו קוראים לזה "לשון הרע בצנעא" (לשון הרע בהסתר).