הלכות חפץ חיים
הלכה 73 / 215

הלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף ה'

אם רואים שהחוטא הוא מה"לצים" ששונאים את מי שמעיר להם – כמו שכתוב "אל תוכח לץ פן ישנאך" – והערה בוודאי לא תתקבל אצלו, ולכן הוא עלול לחזור לחטא – טוב לספר לדייני העיר, כדי שהם ייסרו אותו על החטא וירחיקו אותו מהאיסור בעתיד. או לספר לקרובי המשפחה שלו, שגם הם יכולים להשפיע עליו.

וכל הכוונה של המספר צריכה להיות לשם שמיים, ולא מתוך שנאה לחוטא. וגם הדיינים צריכים להעיר לו בצנעה, ולא לבייש אותו ברבים.