הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ה'
כשאמרו שאפילו לשמוע לשון הרע אסור, הכוונה ללכת במיוחד כדי לשמוע. אבל אם הוא כבר יושב בחבורה של אנשים שנפגשו בשביל משהו, והם מתחילים לדבר לשון הרע, והוא מעריך שאם יעיר להם זה לא יעזור – זה תלוי בפרטים הבאים.
אם הוא יכול ללכת משם, או לסתום את האוזניים – הוא עושה מצווה גדולה. אבל אם הוא לא יכול לצאת משם, ומרגיש שקשה לו מאוד לסתום את האוזניים כי הוא לא רוצה שילעגו לו – לפחות שיילחם בעצמו כדי לא להיכשל בעוון קבלת לשון הרע. לשם כך צריך שלושה דברים:
א. להחליט בינו לבין עצמו שהוא לא מאמין לשום סיפור.
ב. לא ליהנות מהדיבורים האסורים שלהם.
ג. לא לעשות שום תנועה שאפשר להבין ממנה שהוא מסכים לסיפורים. ואם אפשר – להראות פנים כועסות, שמראות שהסיפורים לא מוצאים חן בעיניו.