הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף י'
אף שקבלת לשון הרע אסורה מהתורה, חכמינו אמרו ש"לחשוש" מותר. הפירוש: אפשר להתייחס לדבר רק כחשש בעלמא, כדי לשמור על עצמו מאותו אדם ולא להיפגע ממנו. אבל הדבר לא צריך להיות בעיניו אפילו בגדר ספק.
לכן הוא עדיין חייב להיטיב עם האדם בכל הטובות שהתורה ציוותה, כי הערך שלו לא ירד בעינינו בשום דבר. מותר רק לחשוש, ולא יותר.
ולכן מותר לחשוש רק במקום שבו עלול להיגרם נזק לו או לאחרים. בכל מקרה אחר – אסור לחשוש ללשון הרע, ואסור להאמין לו בכלל.