ה׳ כסלו תשפ״ז
בכל יום לומדים 2 הלכות (לפעמים אחת) מספר חפץ חיים – הלכות לשון הרע, רכילות ושמירת הלשון – וכך מסיימים את כל 215 ההלכות 3 פעמים בשנה.
וגם בעבירה שכולם יודעים שהיא אסורה, מותר להאמין רק כשמתקיימים שני תנאים:
א. רק אם המספר סיפר שראה בעצמו – ולא ששמע מאחרים.
ב. גם אם סיפר שראה בעצמו, מותר רק כדי להתרחק מהחברה של אותו אדם, עד שיהיה ידוע שחזר בתשובה מהדרך הרעה שלו. אבל לא כדי ללכת ולספר לאחרים, ובטח שלא כדי לגרום לו הפסד כספי או להכות אותו.
אם מי שסיפר לו את הלשון הרע "הסיח לפי תומו" (סיפר בתמימות, בלי כוונה מיוחדת), הדין כך: אם אפשר לדון את האדם לכף זכות, או שהמספר לא ראה בעצמו אלא רק שמע מאחרים – בוודאי אסור לקבל ממנו ולהחליט שזה גנאי.
ובטח שאסור ללכת ולספר לאחרים, או לגרום לאדם הפסד כספי או להכות אותו בגלל מה ששמע.
הלכות חפץ חיים