הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ב'
גם רק לשמוע לשון הרע זה איסור מהתורה – אפילו אם בזמן השמיעה הוא לא מתכוון להאמין, כי הוא מטה את האוזן להקשיב. אבל יש כמה הבדלים בין שמיעה לבין קבלה (להאמין).
לשמוע אין איסור אם הדבר נוגע לו לעתיד. למשל: כבר בתחילת הדברים הוא מבין שהולכים לספר לו שפלוני הוא אדם לא אמין, והוא רצה לעשות איתו עסק או שידוך. במקרה כזה מותר לשמוע, כדי לחשוש ולהיזהר ממנו. כי הוא לא מתכוון לשמוע את הגנות של חברו, אלא רק להינצל ממנו כדי שלא ייגרם לו נזק.
מותר לשמוע גם אם הסיפור יכול להביא לתוצאה טובה: שיבדוק אם הסיפור נכון, ואם כן – יעיר לאותו אדם. וכך הוא יחזור מהחטא שלו, או יחזיר את מה שגזל, או יפייס את מי שהעליב וקילל.
אבל כל מה שמותר זה רק לשמוע. לקבל ולהחליט שהדבר נכון – אסור.