הלכות חפץ חיים
הלכה 107 / 215

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ח'

וגם בעבירה שכולם יודעים שהיא אסורה, מותר להאמין רק כשמתקיימים שני תנאים:

א. רק אם המספר סיפר שראה בעצמו – ולא ששמע מאחרים.

ב. גם אם סיפר שראה בעצמו, מותר רק כדי להתרחק מהחברה של אותו אדם, עד שיהיה ידוע שחזר בתשובה מהדרך הרעה שלו. אבל לא כדי ללכת ולספר לאחרים, ובטח שלא כדי לגרום לו הפסד כספי או להכות אותו.