הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ט'
אם מי שסיפר לו את הלשון הרע "הסיח לפי תומו" (סיפר בתמימות, בלי כוונה מיוחדת), הדין כך: אם אפשר לדון את האדם לכף זכות, או שהמספר לא ראה בעצמו אלא רק שמע מאחרים – בוודאי אסור לקבל ממנו ולהחליט שזה גנאי.
ובטח שאסור ללכת ולספר לאחרים, או לגרום לאדם הפסד כספי או להכות אותו בגלל מה ששמע.