הלכות חפץ חיים
הלכה 121 / 215

הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף י'

עכשיו נסביר לפני מי אסור לספר לשון הרע. אין שום הבדל באיסור בין אם מספרים לאנשים אחרים, לקרובים, לזרים או לאשתו. אלא אם כן זה דבר שהוא צריך לספר לה בגלל התועלת שתצא מזה לעתיד. למשל: היא מוכרת בהקפה בחנות שלהם לאנשים רעים, שיהיה קשה לגבות מהם את הכסף אחר כך. לכן הוא מספר לה על האופי הרע שלהם ומזהיר אותה לא למכור להם.

וכך גם שותף יכול לספר לשותף שלו על אנשים שלדעתו לא נחשבים אמינים. ואפילו אם הוא לא מכיר בעצמו את האופי הרע שלהם, אלא רק שמע מאחרים – גם כן מותר לספר מה ששמע עליהם ולהזהיר מפניהם. אבל אסור להאמין למה ששמע עליהם, אלא רק לחשוש.