הלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף ט'
אדם שיש לו מידות רעות – למשל, הוא גאוותן או נוטה לכעוס – אף שרואים שהוא התרגל למידות האלה ולא מצטער עליהן, אסור לספר בגנותו שהוא מתנהג כך.
כי הרבה אנשים לא חושבים שמידות כאלה אסורות, ולא מבינים כמה חמור האיסור. ואולי גם האדם הזה כך. ואם הוא היה יודע כמה האיסור חמור, היה מתאמץ בכל הכוחות לא לעבור עליו.
להפך – אם רואים שחבר התרגל למידות רעות, צריך להעיר לו ולהסביר לו כמה האיסור חמור. כך מקיימים מצוות עשה: "הוכח תוכיח את עמיתך". ואפשר שהוא יודה שהוא עושה עוול, רק שכרגע הדרך שלו נראית לו ישרה. לכן אסור ללכת ולספר עליו.