הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף י'
ולמרות שאסור לספר בגנותו, מותר לספר לבן שלו או לתלמידים שלו, ולהזהיר אותם לא להתחבר איתו, כדי שלא ילמדו מהמעשים שלו.
כי מה שהתורה אסרה בלשון הרע הוא כשהכוונה לבזות את האדם ולשמוח בבושה שלו. אבל אם הכוונה לשמור על השומע שלא ילמד מהמעשים שלו – פשוט שמותר לספר.
אבל חשוב להסביר לשומע את הסיבה – שהוא מספר לו כדי להזהיר אותו. כך השומע לא יטעה לחשוב שמותר לספר לשון הרע, וגם לא יתפלא שהמספר סותר את עצמו.