הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף ה' ו'
איסור לשון הרע נאמר רק על אדם שלפי דין התורה נחשב "עמיתך" – כלומר, שותף איתך בתורה ובמצוות. אבל על אנשים שידוע שהם אפיקורסים, מצווה לגנות ולבזות אותם, בין בפניהם ובין שלא בפניהם, גם על מה שרואים אצלם וגם על מה ששומעים עליהם. כי כתוב "לא תונו איש את עמיתו" ו"לא תלך רכיל בעמך", והם לא בכלל "עמיתך" ו"עמך". ונאמר: "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט" וכו'.
"אפיקורס" הוא מי שכופר בתורה ובנבואה בישראל – בין בתורה שבכתב ובין בתורה שבעל פה. ואפילו מי שאומר שכל התורה מן השמיים חוץ מפסוק אחד, או חוץ מ"קל וחומר" אחד – גם הוא נחשב אפיקורס.
וכל זה רק אם שמע מהם בעצמו דברי אפיקורסות. אבל אם אחרים סיפרו לו, אסור לסמוך על זה כדי לגנות אותם – לא בפניהם ולא שלא בפניהם – וגם אסור להחליט בלב שזה נכון. בינתיים צריך רק לחשוש, ולהזהיר אחרים בסתר שלא יתחברו איתו בינתיים, עד שהעניין יתברר.
כל זה כשרק שמע סתם. אבל אם הם ידועים בבירור בעיר כאפיקורסים – הדין שלהם כאילו הוא מכיר אותם בעצמו.