הלכות חפץ חיים
הלכה 123 / 215

הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף י"ב

עוד חשוב לדעת: איסור לשון הרע קיים כשמגנים אדם בפני יהודים, ובטח כשמגנים אותו בפני גויים – שאז העוון גדול הרבה יותר. כי מלבד שהוא מבזה את כבוד ישראל ומחלל בזה את כבוד שמיים, הוא גם גורם רעה גדולה לחברו. אם יספר דבר רע על חברו לפני יהודי, היהודי לא יאמין לו מיד. אבל אם יספר על יהודי לפני גוי, הגוי יאמין לו מיד ויפרסם לכולם, ויגרום לו נזק וצער.

ובטח אם הוא הולך ו"מלשין" על יהודים לפני גויים – העוון שלו כבד מנשוא. כי הוא נכלל בין ה"מלשינים", והדין שלו שווה לאפיקורסים ולכופרים בתורה ובתחיית המתים, שעליהם אמרו: "גיהנם כלה, והם אינם כלים". לכן צריך להיזהר מזה מאוד. ומי שהולך ומלשין על יהודים לפני גויים – כאילו העליב וגידף את תורת משה רבנו עליו השלום.