הלכות רכילות, כלל ט', סעיף ב'

אלה התנאים:

א. להיזהר מאוד לא להחליט מיד שזה יגרום לחבר רעה, אלא לבדוק קודם היטב אם באמת ייצא לו מזה רע.

ב. לא להגדיל את הרעה יותר ממה שהיא באמת.

ג. להתכוון רק לתועלת – למנוע את הנזק – ולא מתוך שנאה לאדם שרוצה להיכנס לשותפות. (חשוב מאוד גם לדעת שהחבר יקבל את דבריו ותצא מזה תועלת. לא כמו במקרה שהוא יודע שהחבר לא יקשיב לו ויעשה את השותפות בכל זאת, ואחרי זמן, כשהחבר יכעס על השותף, הוא יגיד לו: "צדק פלוני שאמר עליך שלא כדאי לעשות איתך שותפות". וכך הוא מכשיל אותו ברכילות.)

ד. אם אפשר להשיג את התועלת בלי לספר עליו – אסור לספר.

ה. כל זה מותר רק אם לא ייגרם לאדם שמדברים עליו רע ממשי, אלא רק יפסיד את הטובה – שהשני היה עושה איתו שותפות. אבל אם בגלל הסיפור ייגרם לו רע ממשי – אסור לספר, כי לזה צריך עוד תנאים (שמוסברים בסעיפים ה' ו-ו'). ובטח שאם הוא רואה שהסיפור יגרום לאדם רע גדול יותר ממה שמגיע לו לפי הדין – בוודאי אסור לספר. וראו סעיף ה'.