הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, טז

לפעמים הוא עובר גם על איסור חנופה, שלדעת הרבה גאונים הוא איסור גמור מהתורה: "לא תחניפו את הארץ" (במדבר לה, לג).

למשל: הוא מספר כדי להתחנף לשומע. הוא יודע שהשומע כבר שונא את האדם שמדברים עליו, ובסיפור הזה הוא רוצה למצוא חן בעיניו. כך לא רק שהוא לא מקיים את מצוות התוכחה – להעיר לשומע על כך שהוא שונא את חברו – אלא הוא עוד מחזק בסיפורים שלו את השנאה ביניהם.

וחשוב לדעת: בגלל העוונות שלנו, קורה הרבה שמישהו מספר לשון הרע, והשומע – למרות שהוא יודע שזה לשון הרע – מהנהן בראש כאילו הוא מסכים, ומוסיף מילים משלו. הוא עושה את זה כדי לקבל טובות מהמספר, או כדי שיחשבו שהוא חכם. אבל בעצם זה איסור חנופה, כי הוא מתחנף למספר.

על מקרה כזה נאמר: "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה" (משלי כג, ב). אדם חייב להכניס את עצמו לסכנה ולא לעבור על איסור כזה. ועל זה אמרו חכמינו: "מוטב שייקרא אדם שוטה כל ימיו, ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום".