הלכות לשון הרע, פתיחה – ארורין

"ארורים" (קללות) שיש על לשון הרע:

א. מי שמספר לשון הרע עובר על "ארור מכה רעהו בסתר" (דברים כז, כד). הפסוק מדבר על לשון הרע.

ב. הוא עובר גם על "ארור משגה עוור בדרך". כוונת הפסוק היא על מי ששם מכשול לפני אדם אחר כדי שייכשל באיסור – וכך גם כאן, הוא מכשיל את השומע בלשון הרע.

ג. ואם, חס ושלום, שמירת הלשון נעשתה אצלו "הפקר", הוא עובר על עוד "ארור": "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" (דברים כז, כו). הפסוק מדבר על מי שלא מקבל על עצמו את כל מצוות התורה, בלי יוצא מן הכלל.

ד. ואם, חס ושלום, הוא מספר לשון הרע על אביו ואמו, הוא עובר על "ארור מקלה אביו ואמו" (דברים כז, טז).

וידוע מה שאמרה הגמרא (שבועות לו ע"א): "ארור – בו קללה, בו נידוי". לכן אדם שלא נזהר בשמירת הלשון צריך לחשוש מאוד שמא נידו אותו בשמיים בגלל זה.

ועוד כמה דברים רעים נגרמים בגלל לשון הרע: מידת האכזריות, ומידת הכעס, שהיא עוון חמור. ולפעמים זה מביא גם לליצנות ולשאר מידות רעות.