הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ד'

התנאי החמישי שכתבנו למעלה הוא שהכוונה תהיה לתועלת.

אם האנשים שהוא מספר להם יכולים לעזור לאדם שנגזל או נעשק – בוודאי נכון לספר.

ואפילו אם הסיפור שלו לא יביא עזרה, אבל הכוונה שלו היא שאנשים יתרחקו מדרך רעה כשישמעו שאחרים מגנים את מי שעושה עוול, ואולי גם הפוגע עצמו ישמע שמגנים אותו ויחזור בו ממעשיו הרעים – גם זה נחשב תועלת. כי הוא לא מתכוון ליהנות מהסיפור, אלא רק לעמוד לצד האמת, ואולי תצא מזה תועלת בעתיד.

אבל אם הוא מעריך שלא תצא שום תועלת מהסיפור – למשל, האנשים שהוא מספר להם עשו בעצמם עוול כזה, ובעיניהם זה בכלל לא חטא – אסור לספר להם. כי מלבד שלא תצא מזה תועלת, זה גם יזיק: הם יספרו את הדברים לגוזל ולעושק, ויעברו על "לא תלך רכיל בעמך".

ואין הבדל אם הנגזל ביקש ממנו לספר ולעזור לו, או שהוא מספר מעצמו כדי לעזור לו. במקרה שמותר לספר – מותר גם בלי בקשה. ובמקרה שאסור – אסור גם אם ביקשו ממנו.