הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ג', סעיף ב'
לפעמים יש בדברי חכמינו היתר לספר, אם המספר לא היה נמנע מלומר את הדברים גם מול האדם עצמו. הכוונה לדבר שאפשר להבין אותו בשתי דרכים: דרך אחת שאין בה שום גנאי, ודרך שנייה שנשמעת כגנאי. הכול תלוי בטון שבו מספרים.
חכמינו אמרו שאם מספרים דבר כזה מול האדם עצמו, רואים שאין כוונה לגנות אותו, כי בטבע אדם מתבייש לגנות את חברו בפניו.
אבל שלא בפניו – אסור לספר. אף שגם אם זה יובן כגנאי, זה יהיה רק "אבק לשון הרע" – בכל זאת אסור.