חפץ חיים – הקדמה (5)

לכן התאזרתי בכוח, בעזרת ה' שנותן לאדם דעת, וקיבצתי את כל דיני לשון הרע ורכילות לספר אחד. אספתי אותם מכל המקומות שבהם הם מפוזרים.

חילקתי את הספר לשני חלקים: א. הלכות איסור לשון הרע. ב. הלכות איסור רכילות. אחר כך חילקתי את ההלכות ל"כללים", וכל כלל לכמה סעיפים, כדי שיהיה קל לקרוא. וכמעט בכל כלל הוספתי מקרים ודוגמאות, כדי שהקורא יבין מהם איך להיזהר בפועל.

קראתי לספר כולו "חפץ חיים", על שם הפסוק: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה" (תהילים לד, יג–יד).

וכדי שהקורא לא יתעייף מהאורך כשהוא קורא כל דין עם המקור שלו, חילקתי את הספר לשניים:

הטקסט המרכזי – ההלכה שיוצאת אחרי בירור כל הדברים – נקרא "מקור החיים". כי הדיבור של האדם יוצא ממקור הנפש החיה שבו, כמו שכתוב: "ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז), ואונקלוס תרגם: "לרוח ממללא" (לרוח מדברת).

הביאור שמסביב לו נקרא "באר מים חיים", כי זו הבאר שממנה שאבתי את "מקור החיים" הפנימי.

וחשוב שהקורא יידע: אפילו לכל דבר פשוט שכתוב בטקסט המרכזי, הראיתי את המקור שלו ב"באר מים חיים". כדי שיהיה ברור לכולם שהספר הזה לא נכתב לפי "מידת חסידות" (חומרה מרצון), אלא לפי הדין.