פתיחה להלכות אסור לשון הרע ורכילות (2)
בגלל כל הרעות הגדולות שיש במידה המכוערת הזאת, התורה הזהירה אותנו עליה במיוחד, באיסור "לא תלך רכיל" וגו' (ויקרא יט, טז), כמו שנסביר בהמשך.
ונראה שיש עוד סיבה לכך שהתורה הזהירה על זה במיוחד: כשמדייקים בעניין לשון הרע ורכילות, מגלים שהם כוללים כמעט את כל האיסורים ומצוות העשה שבין אדם לחברו, וגם הרבה מאלה שבין אדם למקום – כמו שנסביר, אם ירצה ה'. לכן התורה הזהירה אותנו במפורש, כדי שלא ניפול במלכודת הרעה הזאת. ואני עתיד להסביר את זה בעזרת ה'. ומזה תצא גם תועלת גדולה להלכות אחרות. ואולי בזכות זה היצר ייחלש, כשהאדם יראה כמה מהומה ומכשול הוא גורם בדיבור שלו. ואני מתחיל בעזרת ה', שנותן לאדם דעת.
קודם כול צריך לדעת את הכללים של ההלכות האלה:
לשון הרע ורכילות אסורים אפילו כשהדברים נכונים, כמו שנסביר בהמשך.
האיסור קיים גם כשמדברים בפני האדם וגם כשמדברים שלא בפניו.
ואין הבדל בין המספר לבין ה"מקבל" (השומע), כמו שנסביר.
"מקבל" הוא מי שמאמין בלב לסיפור שחבר מספר לו – אפילו אם הוא לא עוזר לו בסיפור, אלא רק מאמין בלב ללשון הרע או לרכילות ששמע. זה נקרא "שמע שווא", והוא עובר בגלל זה על האיסור "לא תשא שמע שוא". לכל אחד מהכללים האלה יש שורשים וענפים, כמו בשאר חלקי התורה. ה' יזכה אותנו לדעת אותם לעומק.
וחשוב לדעת: כשנכתוב בהמשך שעוברים על איסורים, על מצוות עשה, או על שלושת ה"ארורים" שנבאר – הכוונה גם ללשון הרע וגם לרכילות, גם על שקר וגם על אמת. לזה אנחנו מתכוונים כשנכתוב ב"באר מים חיים": "בארבעת האופנים הראשונים". כך נשאר לנו רק להסביר, בכל איסור או מצווה, אם הם חלים כשמדברים בפניו או שלא בפניו, ואם על המספר או על המקבל.
ואת האיסורים ומצוות העשה שחלים בכל המקרים, אכתוב בקיצור ב"באר מים חיים": "בכל שמונת האופנים". והכוונה: לשון הרע ורכילות, בפניו ושלא בפניו, המספר והמקבל, על אמת ועל שקר. זכרו את הדברים האלה.
קודם נסביר כמה איסורים (לאוין), אחר כך כמה מצוות עשה, ואחר כך כמה "ארורים" שאדם מקבל על עצמו בגלל זה, ועוד כמה איסורים גדולים שנגרמים בגלל זה.
אחלק את הפתיחה הזאת לשניים: הטקסט המרכזי ייקרא "מקור החיים", והביאור שמסביב לו – "באר מים חיים". את הסיבה לשמות האלה כתבתי בהקדמה. ב"באר מים חיים" יוסבר באיזה מקרה נאמר כל איסור או מצווה, ועוד כמה הלכות אחרות. ואני מתחיל בעזרת ה', שנותן לאדם דעת.