הלכות חפץ חייםהלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ב'
אסור לבזות אדם בגלל שחסרות לו מעלות – בחכמה, בעושר וכדומה.
למשל בחכמה: לספר לאנשים שפלוני לא חכם. ואין צורך לומר שאם זה שקר, זה בוודאי חטא גדול, ונקרא "מוציא שם רע". אבל אפילו אם זה נכון – זה לשון הרע, כי לשון הרע אסור גם על אמת.
אם אומרים עליו שהוא לא חכם: אם הוא עדיין לא נשוי – זה מזיק לו, והוא לא ימצא שידוך. אם יש לו עסק – לא יימצא מי שירצה להיות שותף שלו. ואם הוא רב בישראל – מלבד הלשון הרע, זה גם גורם לו הפסד כספי, כי אנשים לא יבואו אליו לדין או לפשרה.
וזה גם יכול לגרום לכך שיאבד את המשרה שלו בגלל הלשון הרע, והדם שלו ושל ילדיו יהיה תלוי במי שסיפר. כי בגלל הלשון הרע הוא ממש פוגע בפרנסה שלו. וזה נקרא "מבזה תלמיד חכם", שאמרו חכמינו שאין רפואה למכה שלו.
ובגלל זה גם קיום התורה ייפגע מאוד: גם אם הרב יזהיר אותם על מצווה מסוימת, הם לא יקשיבו לו, כי כבר התפרסם אצלם שהוא לא חכם.