חפץ חיים – הקדמה (3)

נראה פשוט שהסיבה שהתורה החמירה כל כך בעוון הזה היא שהוא מעורר את "המקטרג הגדול" נגד כל עם ישראל, ובגלל זה נהרגים אנשים רבים בהרבה מקומות.

כך כתוב בזוהר, פרשת פקודי (בתרגום): יש רוח אחת שעומדת על אנשים שמדברים לשון הרע. כשבני אדם מתחילים לדבר לשון הרע, הרוח הרעה הזאת מתעוררת למעלה. קוראים לה "סכסוכא" (מסכסך), והיא שורה על לשון הרע שאנשים אמרו. היא עולה למעלה, ובגלל לשון הרע הזה היא גורמת מוות והרס בעולם.

אוי לאלה שמעוררים את הצד הרע הזה ולא שומרים על הפה ועל הלשון שלהם. הם לא יודעים שמה שמתעורר למטה מעורר גם את מה שלמעלה – לטוב או לרע. וכולם מדברים רכילות על העולם, ומעוררים את "הנחש הגדול" הזה לדבר רכילות על העולם. והכול בגלל לשון הרע שמתעורר כאן למטה.

אפשר לומר שזו כוונת הגמרא (ערכין): "כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות עד לשמים, שנאמר: 'שתו בשמים פיהם, ולשונם תהלך בארץ'". כלומר: אף על פי שהלשון שלו הולכת בארץ, הפה שלו מגיע עד השמיים. וכך מובא גם בתנא דבי אליהו: לשון הרע שאדם מספר עולה עד כיסא הכבוד. מכאן אפשר להבין כמה גדול ההרס שגורמים מדברי לשון הרע לכל עם ישראל.

ויש בלשון הרע עוד נזק גדול: בגללו גם הדיבורים הקדושים של האדם לא עולים למעלה.

כך כתוב בזוהר הקדוש, פרשת פקודי (בתרגום): ברוח הרעה הזאת תלויים עוד כמה "מעוררי דין". התפקיד שלהם הוא לתפוס כל דבר רע או מלוכלך שהאדם מוציא מהפה. ואחר כך, כשהאדם מוציא מהפה דברים קדושים – אוי להם, אוי לחייהם. האנשים האלה גורמים למעוררי הדין לשלוט ולפגום במקום הקדוש. אוי להם בעולם הזה, ואוי להם בעולם הבא. כי רוחות הטומאה לוקחות את הדיבור הטמא שהאדם אמר, וכשהוא אומר אחר כך דבר קדושה – הן מקדימות, לוקחות את הדיבור הטמא ומטמאות בו את דבר הקדושה. וכך האדם לא זוכה בדבר הקדושה שאמר, וכאילו כוח הקדושה נחלש. עד כאן דברי הזוהר.

וכשמעמיקים בעניין, מגלים עוד יותר: הוא מגדיל את הקלקול בכל העולמות, ומחשיך וממעט את האור שלהם. כי יש אנשים שרגילים לעבור על האיסור הזה מאות ואלפי פעמים במשך החיים. ואפילו עוון קטן, כשחוזרים עליו הרבה פעמים, נעשה בסוף עבה כמו חבל של עגלה, כמו שישעיה צעק: "הוי מושכי העוון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה" (ישעיה ה, יח). המשל הוא חוט משי דק: כשמכפילים אותו מאות פעמים, הוא נעשה חבל עבה. ובטח החטא הזה, שהוא חמור מאוד בעצמו, ואנשים רגילים לעבור עליו מאות פעמים – בוודאי הקלקול שהוא גורם למעלה הוא בלי גבול.